שֶׁלִי אוסף בשמים הוא נרחב. כ עיתונאי יופי, קיבלתי הרבה של בושם. כל עוד כל ריח נתון לא גורם לי להרים את האף בהרחה ראשונה, בדרך כלל אוסיף אותו למדף שלי. הסיבה לכך היא שהתפקיד שלי הוא לנסות כמה שיותר מוצרים ולהרגיש אותם, גם אם הם לא לטעמי הרגיל. אבל כשזה מגיע לבושם, זה יכול להיות עסק מסובך.
על מנת להעניק לכל ניחוח בהרכב שלי גישה נכונה, אני מנסה לערבב דברים כל יום. בעוד שיום אחד אולי אנסה עוד מפנה ראש, למחרת אולי אבחר ב- מושק קל אוֹ פרחוני דמוי אביב. לא רק בגלל שמגוון הוא, כמובן, התבלין של החיים, אלא גם בגלל שגיליתי שזו הדרך הטובה ביותר להפתיע אחרים ולאמוד תגובות. וכך, לאחר שנים רבות של הכפיפה של הסובבים אותי למאות ריחות, אני מרגישה כאילו אני עכשיו בשלב שבו אני יכול לזהות דפוסים. דבר אחד שאני יודע בוודאות הוא שבשמי הדרים הם ללא ספק המחמאות ביותר שלי.
וזה הגיוני, אני מניח. הדרים הם, אחרי הכל, טריים ובלתי פוגעים, מדגדג את האף עם סוג של זריזות שמקציפה אותך ארצות רחוקות. מה יש לא לאהוב? למרבה המזל, עם הזמן, גם בשמי הדרים הפכו לכמה מהאהובים עליי. המשיכו לגלול ל-12 בשמי ההדרים שזוכים לי ביותר מחמאות.
עם שמן נרולי ועלי כותרת של פרחים כתומים, השפריץ הזה טרי בהתחלה, אבל יש לו פלטה מושקית ועצית, כלומר הוא נשאר על העור ומושלם לערבי קיץ חמים. זה אחד מאותם בשמים שכמעט בלתי אפשרי לא לאהוב.
חדש מ-L'Occitane, האו-דה-טואלט הזה הוא אולי אחד הבשמים הכי מעוררי תיאבון וחריצים שנתקלתי בהם. הוא משלב ליים ואשכולית עם וורבנה ונענע, כך שיסלחו לך לחשוב שהוא עשוי להיות מתוק עד מאוד. למעשה, הנענע המעורבבת עם עצים ומושק הופכת אותו לרענן שאין לעמוד בפניו, כמו מוחיטו קר כקרח ביום סוחף.
Jo Malone CBE למעשה הכינה לעצמה את בושם האשכוליות הטעים הזה (ומכאן השם). הוא משלב אשכולית ותפוז מר עם ליים ונענע כדי ליצור קוקטייל פירותי טרי האולטימטיבי. אבל שוב, אין לו ריח דביק. במקום זאת, תווי עץ ופלפל פירושם שהוא נמס לתוך העור ומשאיר מאחוריו ניחוח חם הנודף שמש של אמצע הקיץ.
מבין כל הבשמים באוסף הנרחב למדי שלי, זה הוא ללא ספק המבוקש ביותר. בתרסיס אחד אנשים נוהרים כדי לשאול מה אני לובשת - וכך זה צריך בשביל תג המחיר המאיר עיניים הזה. הוא משלב הדרים טעימים עם תווים קרירים, ירוקים ואדמתיים שיחד מריחים כמו רוח חמימה וחופית. מפתה, מנחם ומעט מסתורי, בבקבוק הזה יש הכל.
הייתי אומר שזה ניחוח פרחוני ראשון, עם פריחת נאשי דמוי אביב (תחשוב על יסמין ואדמונית) יושבת בלב. אבל יש לו גם צמרמורת לימונית ופירותית שמשאירה אותו נוצץ על העור כמו שפריץ קר כקרח. זה לגמרי לביש אבל מסובב את הראש בו זמנית.
פרנסיס קורקדג'יאן עצמו תיאר את הבושם הזה כתחושה של להניח את הראש על כרית שטופת שמש, ולמען האמת, לא יכולתי לומר משהו יותר מתאים. עם מושק, אלגום, מנדרינה וברגמוט, הוא לוכד את הסוג הזה של מחניקה ים תיכונית לחה ועדיין מריח רענן וחופשי. לא עובר יום שלפחות אני לא מרחרח את החומר הזה.
זה הבושם הראשון ברשימה הזו שכנראה הייתי מתאר כמתוק. אבל לא בצורה חולנית וניל, אלא כמו אשכולית מסוכרת הנוצצת בשמש. זה סוג הבושם שאליו אני מגיע כשאני קצת ברונזה ורוצה לאמץ את ה-J.Lo הפנימי שלי, לשים כמה חישוקי זהב וללבוש חלק עליון בגזרה נמוכה. אני לא חושב שאי פעם לבשתי את זה בלי שמישהו נתן לו מחמאה.
המחיר תלול, אבל לא שווה כלום שמדובר בבקבוק של 200 מיליליטר, שהוא ענק. אבל תאמין לי כשאני אומר שתעבור את זה. כמו לשתות מיץ תפוזים סחוט טרי בגינה איטלקית, אי אפשר לזלף את זה בלי חיוך.
לא משנה באיזה בושם הדרים אתה נתקל, רק דעו שהחומר הזה הוא ה בושם הדרים. זה לא היה הראשון, ואולי לא הכי מוכר, אבל בכל הפרשנויות של המילה מדובר בבושם הדרים דרך קבע. זה לימוני אבל חם, תוסס אבל קרמי, פרחוני אבל מתוק. אם תשאלו אותי, אף אחד לא יצר וסביר להניח שאי פעם ייצר בושם הדרים שמתקרב לזוהר הטהור של Sundazed.
בניגוד לרוב בשמי ההדרים בסביבה, החומר הזה לא טרי במיוחד. אם אתה מעדיף ריחות חזקים וחמים, זה בהחלט בשבילך. עם פריחת התפוז, שמן נרולי ומאסק, יש לו את אותה רעננות קלת משקל כמו ההדרים הטיפוסיים שלך, אבל יש לו גם את הכוח המתמשך של מושק. זהו הדר שניתן ללבוש באותה קלות בחורף כמו בקיץ.
תערובת עשבי תיבול של קלמנטינה וברגמוט, השפריץ הזה הוא ארצי ומבוסס בטבע. תארו לעצמכם שאתם מריחים פרי הדר טרי ישירות מהעץ, ואולי תצליחו להעלות רק חלק מהשמחה שבקבוק הגדלות הצהוב הזה יכול לעורר.
מוצרי הטיפוח של Ouai ידועים בניחוחות הטעימים שלהם, והבושם הזה, המבוסס על האווירה המרוממת והתוססת של רחוב דין בלונדון, לא מאכזב. עם לימון, מנדרינה, אשכולית ומשמש, כמו גם זר פרחים עדינים, הבושם הזה קל משקל ובעל ריח נקי - כמו מקלחת של רעננות קיץ.
