אני חייב להודות שאני לא מחפש כל כך הרבה מפורסמים בשביל הדרכה בסגנון. למרות העובדה שאני אוהב לנקב בתמונות שטיח אדום ואהיה מוקסם ושמח עד אין קץ ממה שיבחרו א-ליסטים אוונגרדים ללבוש לדייט מזדמן לילה (ריהאנה, אני מדברת עלייך), באופן כללי, אני פשוט לא מתחבר לגימור היוקרתי והמושלם שתקבלו מרוב האנשים המפורסמים בארץ זַרקוֹר. עם זאת, שחקנית אחת שתמיד מעוררת בי עניין היא דקוטה ג'ונסון. יש לה גישה נינוחה מאוד להתלבש להופעותיה הפומביות, ובעוד היא יכולה לחייג את ה-va-va-voom לאירועים כמו פסטיבל הסרטים של ונציה, היא מיומנת באותה מידה לז'קט מגניב, זוג ג'ינס ומגפיים שטוחים - סוג התלבושת שאפשר למעשה ליצור מחדש די בקלות. באותה צורה כמו, נניח, קייט מוס או סיינה מילר, יש משהו מאוד לא מתאמץ בהשקפה שלה, ואיתה נשענת לעתים קרובות אל שנות ה-70, האסתטיקה בעלת גוון הוינטג' שלה תמיד נוכחת בין אם זה נחשב באופנה באותו זמן ובין אם לאו. וזו בוודאי ההגדרה של סגנון אישי: להישאר נאמן לאהבתו, ללא קשר למה שמציעים לך.
זה עוזר, כמובן, שמה שמציעים לג'ונסון הוא משאית של גוצ'י. היא הפכה לשגרירה של המותג בשנים האחרונות, וברור שהיא מראה רטרו מולד מתאים באופן מושלם לחזון המותג הזה תחת המנהל הקריאטיבי אלסנדרו מישל. ובקולורדו אתמול, לפסטיבל סרטי האינדי ב-Telluride, לג'ונסון הייתה חולצת מקרמה GG-logo, גוונים כהים (שני זוגות, לא פחות) ותיק מונוגרמה הכל מבית האופנה האיטלקי. היא שילבה את הקטעים בהשראת שנות ה-70 עם ז'קט זמש של נילי לוטן (הבחירה של אנין הטעם כשזה מגיע למעילי זמש), צללית ג'ינס מודרנית יותר (רגל-קנה) וה-Ceinture הקלאסי של בלנסיאגה מגפיים. בסך הכל מדובר במראה סתווי מושלם שניתן לשכפל, גם אם אין לך תקציב בגודל גוצ'י.
לאחר מכן היא החליפה את ז'קט הזמש למראה שלאחר החושך עם שמלת החלקה בצבע חלודה, חישוקי זהב גדולים ורצי רטרו, שמוכיחים שברגע שתמצא את כיסוי הסתיו המושלם שלך, אפשרויות התלבושת הן אינסופי. המשיכו לגלול כדי לראות את שני המראות של דקוטה ג'ונסון שהייתי רוצה להעתיק העונה.
על דקוטה ג'ונסון: נילי לוטן דומיניק ז'קט (£1728); חולצת גוצ'י ומשקפי שמש