אני אוהב את חג המולד. הנה, אמרתי את זה. אני באמת, באמת אוהב את חג המולד. וזה לא בגלל ה מתנות, או העץ או המזמורים הבלתי פוסקים שמתנגנים בכל חנות כלבו לאורך כל חודש דצמבר. אני אוהב את חג המולד כי זו אחת הפעמים הבודדות בשנה שכל המשפחה שלי זוכה לבלות את היום ביחד.
יש משהו בריא במיוחד במסורות שמשפחה מפתחת לאורך השנים במהלך תקופת חג המולד. הכללים הבלתי נאמרים האלה שכולם מצייתים להם פשוט כי הם עשו זאת בשנים עברו. במשפחה שלי, יש לנו שתי מסורות חג המולד בלתי משתנות. הראשון הוא שאנחנו תמיד, תמיד צופים אהבה בעצם בערב חג המולד (ובדרך כלל פורצים לשיר מתי כל מה שאני רוצה לחג המולד משחק במהלך סצנת הרסיטל בבית הספר) והשנייה היא שכולם לובשים מגע של אדום ביום חג המולד.
כצבע הבחירה של סנטה קלאוס עצמו, אין זה מפתיע שהאדום הפך לשם נרדף ליום חג המולד. ועדיף, לא משנה איזה גוון עור יש לך, אומרים ש"אדום ראשוני" הוא הכי הרבה גוון מחמיא אוניברסלי סְבִיב. לדברי המומחים ב בית הצבע, אדום ראשוני מחמיא לכולם מכיוון שגוון הצבע יושב "ממש במרכז כל הצבעים ויש לו זרימה שווה בספקטרום הצבעים".
אז, למרות שזה עשוי להיחשב קצת מקלישאה על ידי כמה טיפוסים של בהמבורג בחוץ, אין דבר שאני אוהב יותר מאשר לזרוק שמלה אדומה וקצת שפתון אדום בזמן חג המולד. לא רק שבאופן מדעי מובטח שזה מחמיא, עבורי, זה גם מסמל בדיוק על מה מדובר בחג המולד. המשיכי לגלול לכמה שמלות ששמתי לב אליהן בעונת החגים הזו.
