כ עורך יופי, אני לא מודה בתקלות היופי שלי לעתים קרובות. אני עוקב אחר קפדן משטר טיפוח העור בוקר ולילה (יש לי לעולם לא ישנתי באיפור), אני מפנקת את השיער שלי באדיקות במסכות, ולא הייתי חולמת לצאת מהאמבטיה בלי להרוס את העור שלי. תַחלִיב מיד לאחר מכן. עם זאת, כשזה מגיע להנחת האיפור שלי, זה כאילו התואר של עיתונאי היופי המוערך שלי לא אומר כלום.
אני עובד עם אמני איפור יום אחר יום וביליתי שעות רבות מחיי בקליטת כל טיפ וטריק שהם נשבעים בו. ולמרות שאני שומרת את המידע ומיישמת אותו בעבודה שלי, כשזה מגיע לשגרת האיפור שלי, זה כאילו כל המידע היקר שלהם נכנס לאוזן אחת ויצא מהשנייה.
זה לא שאני לא לָדַעַת מה אני צריך לעשות, אבל אני לא יכול להיות מוטרד לעשות את זה. איפור לוקח זמן, ואני אדם חסר סבלנות להפליא. אני רק רוצה להיראות במיטבי תוך כמה שפחות זמן.
תראי, אני מודה שאני לא מאסטר איפור, אבל מה שעשיתי זה להצליח לשגר שגרת איפור שעובדת בשבילי. אני בטוח שכמה ממומחי האיפור האהובים עלי תולים את ראשם בבושה על מה שאני עומד לעשות, אבל הנה ששת כללי האיפור שאני מתעלם מהם בכוונה (וחושב שזה בעצם בערך עובד).
אני מודה שהגבות שלי כהות ומלאות באופן טבעי, ואני לגמרי מבינה שהגבות של כולם לא ככה, אז בבקשה קחי את שבירת הכלל הזה עם קורט מלח.
אני לא ממלא או מעצב את הגבות שלי. וכשאני אומר צורה, אני לא מתכוון רק לעיפרון - אני מדבר גם על מריטה, השחלה ושעווה. אתה מבין, אני אוהב שהאיפור שלי נראה טבעי וללא מאמץ, ובכל פעם שהגבות שלי מעוצבות בצורה מושלמת, אני פשוט מרגיש כאילו כל המראה שלי "גמור" מדי. בכל פעם שאני יושבת על כיסא איפור, אני בעצם צריכה להאבק את הפינצטה מהאיפור אמן. הם מבטיחים לי שהכל ייראה טוב יותר אם רק אספוץ כמה מושחתים ושזה לא ישפיע על הצורה הכללית שלי. אבל אני לא מסכים.
בפעמים הנדירות שהשחלתי את הגבות שלי, מצאתי את עצמי מושיטה את עצמי לעפרונות מדי יום במטרה להשלים פערים ולהגדיל אותם שוב. זו מריחת איפור שגוזלת זמן שפשוט לא ביקשתי. במקום זאת, גיליתי שלתת לגבות שלי לעשות את הדבר הסורר שלהן ולבלות כחמש שניות בגרירת ג'ל מקבע דרכן בבוקר עובד מצוין.
האם זהו חטא האיפור האולטימטיבי? אם כן, אז חשב אותי כחטא. כן, אני כמעט תמיד קנה את הבסיס שלי בגוון כהה יותר מגוון העור האמיתי שלי. אני חיוור באופן טבעי, והעור שלי בגוון צהוב, אז אני מחפש לנצח דרכים להוסיף קצת חום ברונזי לעור הפנים שלי. ניסיתי כמעט כל טריק איפור תחת השמש במטרה לקבל את המראה החם מעט יותר שהעור שלי חושק בו, ושום דבר לא עבד לי טוב יותר מאשר ללכת לגוון בסיס כהה יותר. הטריק, גיליתי, הוא לא ללכת גַם כהה ועשה זאת רק עם נוסחאות זוהרות בעלות כיסוי בינוני - אתה צריך להיות מסוגל למזג את זה במומחיות.
השפתיים שלי יָבֵשׁ, אז בבקשה תסלחו לי שאני לא רוצה לצפות את כל השפתיים שלי בפיגמנט שרק מחמיר את הקילוף. אני יודע שאמני איפור אומרים כי תוחם שפתיים הוא הדרך הטובה ביותר לשמור על השפתון שלך במקומו לאורך כל היום וליצור אשליה של זרבובית מלאה יותר, אבל אני פשוט לא יכול לעלות על זה. למעשה, אני מעדיף לא ללבוש צבע על השפתיים בכלל מאשר להגיע לתוחם.
במקום זאת, אני מחפשת שפתונים דמויי באלם וקלים למריחה. אני משתמש במוצרים עם ברק לחות שעוזרים לשמנמן וללחלח לשפתיים על מנת טיפול את הנושא, במקום להסוות אותו.
אם נחזור לצורך המתמשך שלי בעור מבריק וזוהר, כדאי גם לדעת שאני "מורחת יתר על המידה" את הברונזר שלי. אמנם אני יודע שמומחים יקראו לזה יישום יתר, אבל אני חושב שזה בדיוק נכון. אמני איפור מדברים על איבוק קל של ברונזר על הנקודות הגבוהות של הפנים שלך, היכן שהשמש תכה באופן טבעי, אבל הגישה שלי היא הרבה יותר "לסובב את המברשת ולמרוח אותה כולה".
אוקיי, אולי הגזמתי קצת, אבל אני כן מורחת הרבה יותר מהמומלץ. בעזרת מברשת גדולה ורכה, אני משתמשת באבקה מאט ומנקה אותה ביד כבדה לתוך קו השיער שלי, עד הרקה, מתחת לעצמות הלחיים ולאורך קו הלסת. אה, וגם מעבר לאף שלי. בעיקרון, המקומות היחידים על הפנים שלי שלא נוגעים בהם בברונזר הם תפוחי הלחיים שלי. ואני לא לגמרי בטוח למה אני משאיר אותם בחוץ, למען האמת.
במשך שנים לימדו עורכי יופי שסומק הוא מוצר להכנה או להפסקה. מאפרים אמרו לנו שהסומק איבד את הקסם שלו כמוצר כי אנשים פשוט לא ידעו איך למרוח אותו. ובכן, אני הולך לגלות לכם סוד קטן: אני עושה את העבודה הזו כבר כמעט שבע שנים, הסומק חזר, ואני עדיין לא יודע מה אנשים חושבים שהיא הדרך הנכונה ליישם אותו. אבל עדיין, זה לא מונע ממני ליישם המון מהחומר.
אני מבינה שלהכנס כבד עם אודמי פודרה עם פיגמנט גבוה עשוי להשאיר אותך נראה כמו קוקו הליצן, אבל האמת היא שרוב הסמקים של ימינו הם די חסינים בפני תקלות. כדי למנוע כל אסונות סומק, אני תמיד בוחרת במוצרי קרם או פודרות שקופות שניתן לבנות ולשכבות. אני מורחת על תפוחי הלחיים שלי (והרבה יותר ממה שרוב המאפרים היו אומרים), ואני מרגישה שזו הדרך המושלמת לקבל מראה רענן וזוהר.
טריק איפור שנקדח בי על ידי מומחים לאורך השנים הוא שבחירה בקונסילר בהיר יותר מתחת לעיניים יעזור להבהיר את האזור ולהפחית את מראה העיגולים השחורים. למרות שזה עשוי להיות נכון אם אתה מאפר עם יד מומחית, מורחים קונסילר בגוון או שניים בהיר יותר גוון העור שלי פשוט משאיר אותי נראה כאילו תפסתי את המוצר הלא נכון, ולמען האמת, קצת מְשׁוּנֶה.
יש לי עיגולים כהים בלתי פוסקים וגיליתי שלמעשה, הדרך הטובה ביותר לכסות אותם היא על ידי בחירה בקונסילר שתואם צבע לבסיס שלי או בעל גוון משמש. שימוש בקונסילרים בעלי גוון כתום עוזר לנטרל את הגוון הסגול של עיגולים כהים ולמעשה נראה הרבה יותר טבעי על העור.
