ברוכים הבאים לפרק האחרון והמרגש ביותר של Who What Wear UK'sהארונות הטובים ביותר בבריטניה. זה המקום שבו אנחנו עושים בדיוק את מה שכתוב על הפח: מתעמקים בארונות הבגדים הפנטסטיים, מעוררי ההשתאות והמשפיעים ביותר. אנחנו מחדדים את הנשים שגורמות לצלמים בסגנון הרחוב ללחוץ על התריסים שלהם, כמו גם את דמויות שאתה עדיין לא מכיר - אלה שעפים מתחת לרדאר עם אוספי בגדים מדהימים בסתר.
סדרת ארונות הבגדים הטובים ביותר שלנו בבריטניה עוסקת בהתעמקות בארונות בגדים ייחודיים ומיוחדים. כשמוצאים ארונות בגדים, אנחנו לא מושפעים מהנפח העצום של החפצים או כמות החפצים היקרים מישהו מחזיק, אבל מתעניין בגישות השונות ליצירת מלתחה באהבה ובסיפורים שמאחוריהן פריטים. סצנת ההשכרה בלונדון פרחה במהלך השנים האחרונות, עם פלטפורמות חדשות המציעות דרך חלופית לקנות ולצרוך בגדים. ג'ורג'י הייאט הוא המייסד המשותף של אחד השחקנים הגדולים, רוטארו, ובכניסה לדירה שלה ברור שהיא משקיעה מחשבה רבה במה שהיא לובשת, אבל גם איך היא מוצאת את החלקים האלה.
על הייאט: נעלי אטיקו; Weekday The Row Jeans; חולצת Rejina Pyo; כובע רוטארו מותאם אישית; שרשרת וחרוזי קרסול מאת גיג
כשהיאט עברה ללונדון מדרום אפריקה היא ביצעה קניות כל שבוע, אבל עכשיו היא יותר מהורהרת לגבי הדרך שבה היא ניגשת לאופן שבו היא מתלבשת. באופן טבעי היא משתמשת בהשכרה כדי להשלים את ארון הבגדים שלה, אבל מוצאת פריטים על דפופ ואטסי ומלבישה מחדש הרבה אוצרות שהועברו לה מסבתותיה. זה לא אומר שהיא לא מתנסת ולובשת פריטים נועזים - להיפך. היא נמשכת לצבעים בהירים, לצלליות חזקות ולכל דבר שיש לו רגישות של שנות ה-70. המשיכו לגלול כדי לראות את ארון הבגדים שלה ואת הסיפור מאחורי Rotaro.
איך הגעת לרעיון לרוטארו?
בעבר עבדתי ב-WGSN בחיזוי טרנדים ובתובנות צרכניות, עובד בצוות הייעוץ ביוקרה ובמהירות מותגי אופנה ומותגי צריכה, עוזרים להם לפתח מוצרים חדשים, ליישם שיטות בר קיימא ולהבין מגמות. הייתי עובד עם הרמס על 'מהו העתיד של טיפוח העור' ושאנל על 'מהו תיק העור היוקרתי הבא'. עבדתי גם עם מותגי אופנה מהירה, והטמעתי טרנדים על בסיס חודשי. התחלתי להרגיש תחושה סוחפת של חרדה אקולוגית, שבה תרמתי לייצור וצריכה יתר של אופנה, ורציתי להיות חלק מהפתרון. התחלתי לחשוב מה עוד אני יכול לעשות. כשהיינו סוכנות חיזוי, ראינו את עתיד האופנה מסתמך על מעגליות, ופער ב לשווק פלטפורמה להשכרת אופנה שתעבוד ישירות עם מותגים כדי לעזור להם להיכנס לאופנה המעגלית כַּלְכָּלָה. שם נולד רוטארו. יש לי שני מייסדים מבריקים, ויש לנו ניסיון ורקע שונים מאוד. אנחנו עסק ראשון בטכנולוגיה, המשתמשים בטכנולוגיה כדי להניע את כלכלת האופנה המעגלית.
האם תמיד התעניינת בקיימות באופנה או שזה נהיה דחוף לך יותר כשעבדת בתעשייה?
גדלתי בדרום אפריקה ותמיד הייתי מאוד קרוב לטבע ולחוץ. זה תמיד היה מי שאני. כשעברתי ללונדון נקלעתי להייפ הזה של צרכנות ופתאום הייתה לי גישה לטרנדים ומותגים שלא היו לי בדרום אפריקה. אשקר אם אגיד שאני לא צולל בראש לניסיון לקבל דברים חדשים כל שבוע. הגעתי להבנה, וראיתי את האצת הייצור הזו ממקור ראשון, שזה פשוט לא בר קיימא. ראיתי את הצד המכוער והאפל ורציתי שיהיה פתרון. לא יכולתי להרשות לעצמי בגדי מעצבים, אבל זו הייתה דרך לנסות משהו חדש ולהיות מישהו חדש ליום אחד.
אז עם הדגם שלך אתה עובד ישירות עם מותגים כדי לעזור להם להיכנס לחלל ההשכרה?
אנחנו עובדים עם מותגים על בסיס קונסיגנציה ומשכירים מוצרים בשמם למשך שישה חודשים, ואז אנחנו מוכרים אותם מחדש כדי למצוא בגד שלו לנצח. אנו מחפשים פתרון סוף החיים גם עבור פריטים שניזוקו ואינם ניתנים לאירוח מחדש. אני רוצה להיות פלטפורמה שיכולה לעזור למותגים לקחת אחריות על מחזור החיים המלא של הבגדים שלהם, לא רק לייצר אותם ולמכור אותם. כל כך חשוב לחשוב מהו סוף החיים של הבגד הזה כשמייצרים אותו. אני מקווה שתהיה רגולציה סביב זה שבה מותג צריך לקחת אחריות על מה שקורה בסוף ולא יכול פשוט ליצור דברים בלי סוף.
מה דעתך על איך את צורכת עכשיו - מה הגישה שלך לארון הבגדים שלך?
זה השתנה באופן דרסטי. הלכתי לחנויות ברחוב שלוש פעמים בשבוע אחרי העבודה. אבל השינוי התרחש מהר מאוד. מה שבאמת הדהים אותי בספר של לורן בראבו איך להיפרד מאופנה מהירה כך היא מתארת בגדים כחלקי אמנות. הם נוצרו בידיים של מישהו. כשאתה מאנש בגדים זה מזכיר לך מאיפה הם באים ושבגדים אינם חד פעמיים וזה דבק בי. הדרך שבה אני מתלבשת השתנתה באופן דרסטי - אני קונה משהו פעם בכמה חודשים, אבל לעתים רחוקות. אני סוררת את דפופ ואיביי - דפופ מכיר את הסגנון שלי יותר טוב ממני. אם אני קונה משהו חדש אני חוסך וקונה משהו עשוי ממש טוב. אני לא רוצה לקנות משהו שיתפרק. אופנה יוקרתית ואתית היא די אליטיסטית ולא משתלמת לכולם, אז אני ממליצה לך לסרוק את Ebay ודפופ, כי אז מחזור החיים של הבגדים הוארך. אני משתמש בהשכרה כדי להשלים את המלתחה שלי - אם אני מרגיש שאני צריך משהו לעונה חדשה או להחדיר קצת חדש לארון הבגדים שלי. אופנה היא חלק עיקרי מהביטוי העצמי שלך והשכרה היא דרך נחמדה לגלות היבטים חדשים של הסגנון האישי שלך מבלי להיקלע ללולאת ההיפר-צריכה הזו. אני משתמש בהשכרה כמו הדובדבן שבקצפת שלי.
איך הסגנון האישי שלך?
זה מאוד אקלקטי. לעתים קרובות אני חושב על דמות או עידן או סצנה לפני שאני מתלבש. פעם הייתי עושה את זה לעתים קרובות יותר, עכשיו יש לי תלבושת אחידה לשבוע, ולובשת הרבה מכנסיים, חולצות ונעלי בית. במהלך סופי השבוע אני ממש נכנס למשחק הדמויות הזה. אני אוהב את שנות ה-70 מבחינה אסתטית. חוש הסגנון שלי מתפתח כל הזמן, אבל מה שבאמת השתנה הוא הדרך שבה אני צורכת, במקום להשתמש בה כדי לבטא את עצמי. אני עדיין אקספרסיבי, אני פשוט עושה את זה בצורה אחרת. אני באמת מתכננת את האאוטפיטים שלי ואני אוהבת את זה! אני מרגישה מאוד חזקה וחזקה בחליפה גדולה מדי אז זה המדים שלי.
אילו מותגים אתה אוהב?
הפריטים שמאוד אהבתי הם אלה שעקבתי ב-Ebay או Depop ממש במשך שנה. יש שמלת מידי זברה של Ganni שהסתכלתי עליה שנה באינטרנט לפני שהתחייבתי אליה - אני אשמור אותה בארון הבגדים שלי לנצח. יש לי זוג עקבים של נודלטו שאני אוהב - הם מגוחכים ומטורפים, אבל אני רואה בהם יותר תפאורה לבית שלי. קניתי אותם מחבר שלי שמנהל את ClosetDetox שהיא חנות יד שנייה באינסטגרם וב-Depop. אני אוהב דברים יפים אז ראה אותם כיצירה פיסולית בארון הבגדים שלי.
יש לי הרבה בגדים של שני הסבתות שלי בארון הבגדים שלי - שניהם נפטרו. מטפחות הראש שלי שלבשתי היום היו של אמא של אמא שלי, ויש לי מעילי עור זמש מסבתא השנייה שלי. יש לי כמה כאלה בארון הבגדים שלי כבר 10 שנים ואני מאוד מוקיר אותם ומפיח בהם חיים חדשים. אני אוהב להקשר אותם בצורה מודרנית, מכיוון שזה יהיה שונה לחלוטין מהאופן שבו סבתא שלי הייתה לובשת אותם בזמנו. את הבגדים שאני קונה עכשיו אני קונה מתוך מחשבה על מכירה חוזרת. הדרך שבה אני מצדיק משהו יקר יותר היא שאני יודע שיהיה לו ערך מכירה חוזרת.
על הייאט: שמלת כריסטופר אסבר; צעיף Burberry; משקפי שמש מנגו; פנלופה צ'ילברס כפכפים
תמיד התעניינת באופנה כשגדלת?
כן גדלתי בעיר חוף רגועה מאוד בדרום אפריקה וכולם לובשים מכנסי ג'ינס וכפכפים למשרד. תמיד הרגשתי שאני לא רוצה ללכת עם הקהל. רציתי להיות קצת שונה ומגיל צעיר אופנה הייתה דרך בשבילי לבדל את עצמי ולתקשר שאני רוצה לעשות דברים קצת אחרת. אמא שלי למדה אופנה בלונדון ופתחה חנות משלה, אז היא מאוד אפשרה את אהבתי לאופנה והקלה עליה. היא הייתה שולחת אותי לגן הילדים עם שמלה מלאה וגרביים ונעלי בית כל יום. למרות שתמיד עסקתי באופנה, לא חשבתי שאעבוד באופנה. עברתי ללונדון כי לא רציתי לדעת איך החיים שלי הולכים להיות והייתי רעב לעולם של אפשרויות, שהוא מאוד לונדון. האנשים שאתה פוגש כאן הם מדהימים. עברתי ועבדתי בחברת ייעוץ מנהלת במשך שנה, ואז נתקלתי ב-WGSN והתאהבתי ברעיון של חיזוי מגמות והבנה מדוע טרנדים הם כפי שהם. למדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה, אז המפגש בין פסיכולוגיה ואופנה היה מאוד מעניין אותי. הרגשתי שיש שפע של מידע בקצות האצבעות שלי.
האם הקמת עסק משלך הייתה משהו שתמיד היית רוצה לעשות?
אני בא ממשפחה של יזמים, אז זה נתן לי שכבה נוספת של ביטחון כשראיתי אנשים מסביבי מושכים את זה. אוטומטית חשבתי 'למה לא' גם אני יכול לעשות את זה! ידעתי שאני רוצה לעשות משהו בשביל עצמי בסופו של דבר. נראה היה שהכל מתכנס במקום הנכון, בזמן הנכון. זה הרגיש כמעט כמו שזה היה אמור להיות.
אילו מגמות אתה רואה בהשכרה?
Occasion-wear הוא השוכר מספר 1, אבל ראינו אנשים שוכרים על בסיס שבועי לחדשות וזה באמת מעניין. זה מראה שאנשים משתמשים בהשכרה כדרך להכניס חדשנות לארון הבגדים שלהם, לא רק לחתונות או ליום הולדת, אלא כאשר וכאשר הם רוצים לנסות מותג או סגנון חדש. ראינו עלייה בכולם רוצים להיות סקסיים וממש אקספרסיביים, ומשתמשים באופנה כדי לחגוג את החיים, אז הקטעים שבחוץ עושים לנו טוב. כמו גם חזרה להרגיש סקסית ומועצמת כאישה.