לפרסומת הטלוויזיה הראשונה שלו ששודרה בשנת 1997, קוֹסֵם דייוויד בליין התרחק מהמון, עמד בגבו אל הקהל והרים מהקרקע כמה מטרים לתדהמת הצופים.
ראשית, בליין לא נעל נעליים מיוחדות והסתובב בחופשיות והופיע עבור צופים. כל מי שהיה שם היה יכול לבחון את בליין ונעליו, והם לא היו מוצאים דבר. הקהל יכול היה גם לבדוק את האזור בו בליין ביצע את ריחוף, גם לפני וגם אחרי, והם לא היו מוצאים כלום.
אז איך בליין יכול היה לנהל את הטריק הזה? האם זה היה קסם טהור או רק אשליה?
Balducci ריחוף
בליין אינו הקוסם הראשון ששולט באמנות הריחוף. מה שהוא עושה הוא משהו שנקרא ריחוף בלדוקצ'י, שהוא אשליה אופטית. הסיבה שבליין מתרחק 10 מטרים מהקהל שלו היא שכאשר הוא יקום על בהונות רגל אחת, זה יראה כאילו הוא צף בגלל הזווית שהקהל מסתכל עליו ממנו. לבישת מכנסיים ארוכים חוסמת עוד יותר את ראיית רגליו של הקוסם, מה שמגביר את האשליה האופטית.
קסם סרטים
בליין יכול גם להשתמש בזוויות מצלמה וטריקים שונים כדי להראות שהוא מרחף. כאשר מוצג בליין מרחף כמה מטרים מהקרקע, אין חברי קהל גלויים, כלומר סביר להניח שהוא השתמש אביזרים להרים אותו מה שהמצלמות הצליחו להסתיר ורק גרמו להיראות שהוא מרחף כשני מטרים או יותר מהכביש קרקע, אדמה.
הצגת צילומי תגובה של קהל לאחר הצילומים שלו עולה כמה מטרים מהאדמה גורמת לכך שנראה כאילו קהל נכח בכל הטריק. למרות שתגובות הקהל היו אמיתיות, מה שראו היה בליין שהרים כמה סנטימטרים, לא שני מטרים. האשליה לא הייתה אלא טריק מצלמה. אין ספק שיש יותר קסם סרטים מאשר קסם אמיתי בפעלולים שלו.
בעוד שהטריק שיחק היטב בטלוויזיה, בליין מקשה על קוסמים אחרים שביצעו זה מכבר את הריחוף המסורתי. עכשיו כשקוסם מבצע את הריחוף, המונים עשויים לשאול מדוע השחקן לא יכול להרים רגליים כמו הבחור ההוא של בליין.
